ריצפת אגן
אנשים רבים הסובלים מדליפת שתן מספרים על ירידה משמעותית באיכות החיים. חוסר היכולת לשלוט במתן השתן כמו גם דליפות שתן מזעריות הן תופעה שכיחה שרק בשנים האחרונות החלה לקבל את במת התקשורת ובכך להקל במעט על תחושת האין אונים של הסובלים מהתופעה. העלאת המודעות על דליפת שתן פתחה בעיקר את הדלת למרפאות המקבלות יותר ויותר מטופלים שסבלו במהלך השנים מדליפת שתן ורק כיום נוכחו לדעת כי יש גם פיתרון לבעיה. הליכה מהירה, קפיצה, שיעול, צחוק ועיטוש, יכולים כולם לגרום לדליפת שתן, בעיקר אצל נשים אחרי לידה, ששרירי ריצפת האגן שלהן נחלשים. דליפת שתן יכולה לכלול מספר טיפות עד למתן שתן המצריך שימוש בפדים ובמקרים חמורים חיתולים.
התכווצויות מרובות
תופעה נוספת של דליפת שתן היא הקושי להתאפק. שריר השלפוחית מתכווצים לעיתים תכופות, מה שיוצר תחושה של צורך במתן שתן לעיתים קרובות מאוד. אנשים הסובלים מדליפת שתן כזו מנסים להמעיט לשתות, בעיקר בלילה, על מנת שיוכלו לישון מבלי לקום כמה פעמיים במהלך השינה על מנת לרוץ לשירותים. פעמים רבות דליפת שתן גם גורמת לאנשים להפסיק לעסוק בפעילויות ספורט כמו גם בקיום יחסי מין, מפגשים חברתיים ויציאה מרובה מהבית. דליפת שתן עלולה להשפיע קשות על מצב הרוח עד למצב של דיכאון.
דרכי טיפול
כיום אין סיבה אמיתית להגיע למצבים של דיכאון והתבודדות בגלל דליפת שתן. הרפואה מציע היום פתרונות רבים לתופעה, כשהבחירה בסוג הטיפול תלויה בעיקר בחומרת המצב. ישנן כיום תרופות הפועלות על שרירי השלפוחית ומפחיתות את ההתכווצויות במקום ובכך מונעות את דליפת השתן. פיזיותרפיה כמו גם סוגי התעמלות כמו פילטיס, יכולים לחזק את שרירי ריצפת האגן וללמד את המטופל לשלוט בהם. התמדה בפעילות מעין זו יכולה לשפר פלאים את דליפת השתן ואף לעיתים למנוע אותה בכלל. במקרים בהם השיטות שהוזכרו עד כה לא מועילות, קיימת גם אפשרות של ניתוח. הניתוחים יכולים להתבצע דרך הנרתיק או חתך בבטן התחתונה עם כ-80 עד 90 אחוזי ריפויי מלא מדליפת שתן.
